טיפול התנהגותי קוגניטיבי ב- OCD
טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שיטה מוכחת שיכולה לעזור למטופלים להשיג שינוי הרגלים בהם המטופל לא חושק כגון:
טיפול בדיכאון וטיפול בחרדה, לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות התנהגותיות שונות, טיפול בטראומה ועוד...
שיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי דוגלת במציאת המפתח לפתרון בעזרת טכניקות פשוטות יחסית לביצוע שאיתן ניתן לשלוט במצבי הרוח הירודים ובכך לנטרל את השפעתן המשתקת על חיי היום יום.
הפילוסוף היווני אפיקטטוס הצהיר: "איננו מופרעים על ידי אירועים אלא על ידי ההשקפות שיש לנו עליהם".
שיקספיר הביע רעיון דומה באומרו: "כי אין כל דבר טוב או רע אלא החשיבה עושה אותו כך".
לסגנון החיים המודרני יש השפעות לוואי רבות על נפשנו. טיפול התנהגותי קוגניטיבי מספק כלים להתמודד עם תופעות אלו, החל ממצבי רוח רעים שבאים מידי פעם וכלה במצבים בהם חלה התמוטטות רגשית כללית. בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ניתן לפתור מצבי מצוקה רגשיים שנוצרים מבעיות החיים כגון: מוות, גירושים, כישלונות וכדומה. בנוסף, טיפול התנהגותי קוגניטיבי יכול לפתור בעיות כרוניות שעל פניו נראות כבלתי מושפעות מהסביבה כגון: עצבות, עצבנות, אפטיה, חוסר בטחון עצמי, רגשות אשמה וכדומה...
דרך טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אפשר לעזור בשליטה על כעסים, שליטה על רגשות אשמה ועל עצבות, פרפקציוניזם, מושפעות חברתית, קריירה, זוגיות, התמודדות עם ביקורת, שליטה בכעסים ובניית הערכה עצמית.
מידע על טיפול התנהגותי קוגניטיבי
טיפול נפשי קצר שיחיל שינוי לטווח הרחוק.
רבים מאיתנו שמעו על אפקט "כדור השלג" שבו בעיה קטנה עלולה להחריף ככל שהזמן עובר אם לא מטפלים בה בזמן. כך גם במשברים ביחסים. אחת מהנחות היסוד המוטעות שמלווה משברים ביחסים היא: אם קיימות בעיות זוגיות ויחסים חמורות אז כנראה שאנחנו פשוט לא מתאימים או שאנחנו בוחרים להאשים את טבעו של אופיינו.
כמו בכדור השלג, עלול לקרות שהבעיה התחילה בכישלון בודד או בריב קטן אשר בתורם יצרו כעס / אובדן ביטחון עצמי / חששות / תסכול, ובעקבותיהם אנו מצפים לכישלון נוסף. כמו ב"נבואה שמגשימה את עצמה", עצם הצפייה לכישלון נוסף יוצרת כישלון וכך חוזר חלילה. בעיות מתמשכות בד"כ יוצרות תסכולים, תסכולים יוצרים תוקפנות / התנתקות ותהליך כולו בעצם רק מחזק את הבעיה.
אם נשבור את מעגל הקסמים הזה ובוחרים בדרך שונה ובגישה שונה, ישנו סיכוי גבוה שהבעיה הקיימת תיפתר בקלות יחסית וכתוצאה האווירה הזוגית ההדדית תשתנה.
כלים הניתנים במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי
במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ניתנים כלים להתמודדות יעילה עם בעיות תקשורת לקויה. הטכניקות הניתנות מספקות אמצעים להפחתת מתח וליצירת תקשורת נכונה.
הסתכלות לעתיד ועל ההווה, מציאת הפתרון ולא חקירת גורם הבעיה
חונכנו שאופן התנהגותנו בהווה מושפע במידה רבה מחוויות עברנו. זה לא אומר שהתנהגותנו בהווה אינה ברת שינוי!
במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי מזהים את אותן התנהגויות שמכשילות אותנו כגון: התנתקות מהעולם כאשר נעלבים, או הגנה בעזרת תקיפת האחר ומתחילים לעבוד על שינוי התנהגותי שישפיע על העתיד. הבנת הסיבות שגרמו לבעיה לא הכרחית ליצירת השינוי המדובר ולכן במהלך טיפול התנהגותי קוגניטיבי אנו מחליפים את השאלה "למה" בשאלה "מה עושים עכשיו?" "מה הפתרון?"
יציאה מקיבעון מחשבתי באופן יצירתי ליצירת פתרונות שונים
חלק גדול מהאנשים טוענים כי הם לא זקוקים לטיפול ("אני מכיר את עצמי טוב יותר מכולם ולכן אוכל למצוא פתרון לבעיה שלי בכוחות עצמי" נשמע לכם מוכר?), הסברה הזו לרוב אינה נכונה! ניסיון לטפל בעצמך לרוב נכשלים מאחר שאין אנו מבטלים את הגורם המפריע ואין אנו רואים את הבעיה מזווית שונה.
אחד מתפקידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא לספק למטופל את המפתח לפרוץ את הדרך בעזרת הצד היצירתי של המטופל בלבד. כל זאת מכיוון שונה, לא מקובע.
- גישה מובנת להשגת מטרות.
- תהליך שאינו מתמקד רק בדיבור אלא גם בתרגול ובהתנסות.
- שיתוף פעולה בין מטפל ומטופל לצורך פתרון בעיות.
- תהליך הממוקד במטופל כאדם ולא בבעיה ממנה הוא סובל.
- תהליך בו המטפל פעיל, דוחף ומאיץ לקראת השגת שינוי.
- העצמת המטופל ופיתוח שליטה עצמית שלו.
עיקר מרכיבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי
מרכיב קוגניטיבי מחשבתי
דיכאון עלול להיווצר כתוצאה מתבניות מחשבות שליליות מקובעות אשר יולדות תסמינים שליליים שונים: דיכאון או חרדה, כעסים, תפיסה מעוותת של המציאות ועוד... אדם אשר חש תחושות אלו עלול לסגל לעצמו תפיסה פסימית ומעוותת של החיים, אשר לדעת חווה תחושות אלו, הן אינן ניתנות לשינוי (אנשים שחשים שהם כשלון נוטים לחשוב שהם לא יצליחו בכלום בחייהם).
אחת ממטרות טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא לבודד את המחשבות ההרסניות, לתייגן כשליליות וכוללניות ולייחסן לכישלון חד פעמי, בודד תוך הקניית והטוויות דרכי חשיבה יחסיות ומתקנות.
מרכיב קוגניטיבי התנהגותי
ישנם אנשים אשר חווים קושי ולחצים כאשר הם נמצאים בחברה או חווים חרדה חברתית. במקרים כאלו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר ומכוון כיצד להתמודד עם מצבים כאלו. טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע ומקנה דרכי התמודדות והרגלים חדשים כניגודיות להרגלים שיוצרים עיכוב בחייהם ושיוצרים תחושות חרדה, מצב רוח ירוד, מתח נפשי ודיכאון. בעזרת תרגול ולימוד דרכי התמודדות חדשות, טיפול התנהגותי קוגניטיבי מאפשר לתת מענה למצבים אלו באופן יעיל ועוזר בתהליכי קבלת ההחלטות באופן שקול ומאוזן יותר.
OCD
מה זה OCD?
מדובר בהפרעה נפשית, שמורכבת משני דברים:
- מאובססיות שהן מחשבות חוזרות וטורדניות החודרות להכרת האדם בניגוד לרצונו ומפריעות את שלוותו.
- מקומפולסיות (כפייתיות). קומפולסיה היא טקס שהאדם עושה כדי להפחית את החרדה שנוצרה כתוצאה מהמחשבה המטרידה. למשל הטקס יכול להיות רחיצת ידיים באופן אינטנסיבי פעמים רבות כדי להפחית חרדה כתוצאה ממחשבות על זיהום.
אפשר לסכם שההפרעה מורכבת ממחשבות טורדניות ומטקסים כפייתיים שגורמים סבל רב לחולה ומשפיעים באופן הרסני על כל תחומי חייו.
ישנה רשימה ארוכה של הטורדנויות וההתנהגויות הכפייתיות הנפוצות ביותר. מחשבה או הרגל נחשבים כטורדנות או כפייתיות רק כאשר האדם אינו יכול להפסיק לעשותם, אם הם מפריעים באופן משמעותי למהלך התקין של חייו, או אם הוא משקיע זמן ואנרגיה רבים למלחמה במחשבה . למשל: טורדנויות תוקפניות, טורדנויות זיהום, דאגה או גועל נפש מהפרשות גוף (שתן, צואה, רוק),דאגה מלכלוך או חיידקים, דאגה מופרזת מפני זיהום סביבתי או כימי ,טורדנות עם הצורך בסימטריה, דיוק וסדר,הפחד מאמירת דברים לא בדייקנות ועוד.
ההפרעה מתפתחת בהדרגה בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים לחיים ופוגעת במידה שווה בגברים ובנשים. מעל ל-2% באוכלוסייה סובלים מההפרעה, כלומר בארץ 100,000, בדרגות חומרה שונות.
כאשר המחשבות והטקסים של ה- OCD עזים, חיי העבודה והמשפחה של החולה עלולים להתפורר. במקרים חמורים טקסים אינסופיים שולטים בחיי היום יום. הטורדנות המזיקה ביותר היא זו שמעוררת מחשבות אבסורדיות, מביכות, או מפחידות המתרוצצות בראש במעגל אינסופי.
החולים הטורדניים כפייתיים סובלים ממחשבות או מטקסים אשר הם יודעים כי הם לא הגיוניים ומבזבזים בכל יום שעות רבות משעות הלימודים, העבודה או הפנאי. זהו היבט מכאיב ביותר – העובדה שחולי ה-OCD מבינים את האבסורדיות והבזבוז של המחשבות שמשתלטות על חייהם. כמו כן האובססיות גורמות לבעיות בריכוז.
שאלות המטרידות יותר מכל את חוקר ההפרעה הן מה מניע את הקומפולסיבי לבצע פעולות כה חריגות ומה עובר עליו באותם רגעים. משיחות עם אנשים שלקו בהפרעה מסתבר, כי הם חשים אי נוחות ומתח פנימי ומבטאים תגובת פחד מותנה. הוצאתה לפועל של ההתנהגות הקומפולסיבית מהווה פתרון לחרדה שנגרמה בעקבות המחשבה האובססיבית. כאשר מנסים למנוע מחולה אובססיבי את ביצוע ההתנהגות הקומפולסיבית, נתקף החולה חרדה בדומה לזו שהיינו אנו חשים, לו מנעו מאתנו לענות לטלפון המצלצל בביתנו במשך שעות. למותר לציין כי ההקלה בחרדה, שמקנה ביצוע הטקס הכפייתי, היא זמנית בלבד: המחשבות האובססיביות ממשיכות להופיע ופרקי הזמן בין סיבוב אחד של חרדה-התנהגות-הקלה, לבין משנהו, צפויים להצטמצם בהתמדה (כלומר להחמיר).
אולם לא רק חרדה מסתתרת מאחורי הסיפטומים של ההפרעה. גם דיכאון. מחקרים מוכיחים קשר דו-כיווני בין שתי ההפרעות - האובססיבים נוטים לפתח דיכאון, וחולים דיכאוניים נוטים יותר מאחרים להפרעה האובססיבית. מצבי דיכאון פוגעים ביכולת הפרט ליזום פעולות שיקלו על מצוקתו, וסילוק מחשבות טורדניות בכלל זה.
כאשר נתקל אדם "נורמלי" במחשבה טורדנית, למשל בעקבות סרט אימה שראה, יש בכוחו לסלקה ממחשבותיו ולסווגה כ "לא מתאימה" ו"לא הגיונית". האדם האובססיבי, שמלכתחילה הוא חרד ומדוכא יותר, יוצף לעומתו חרדה ויתקשה עוד יותר להיפטר מהמחשבה המציקה. חוסר היכולת לסלקה יגרום לו לחוש דיכאון, שיפחית עוד יותר את יכולתו להתמודד עם המחשבה השלילית.
החוקרים מאמינים שישנם אנשים הפגיעים יותר מאחרים להפרעה, עקב תורשה או תכונות מולדות. ניסיונות להתפטר מהמחשבות הכפייתיות יכולים להביא למאבק נפשי קשה מלווה חרדה חזקה. חולה בהפרעה מרגיש תחושה של חרדה מסוימת ואי נעימות, מעין ציפייה למשהו גרוע שיקרה, ציפייה שהמעשה הכפייתי מקל עליה זמנית.
הנברוזה הכפייתית נמשכת לפעמים תקופות ארוכות ולפעמים מופיעה בצורת התקפים קצרים ומרוכזים ביותר. בהתקפים אלה יש השתלטות של אמביוולנציה. החולה נמצא בהתלבטות מתמדת, והמחשבות נעות בין בעד לנגד בלא יכולת להכריע. הספק יכול להתייחס לכל אמונה, זיכרון, מחשבה ואפילו עדות חושים. במצב זה של ספקנות החולה נאלץ לחזור שוב ושוב, למשל, כדי להיווכח שאומנם נעל את הדלת, כיבה את הגז בבית, הוציא את המגהץ מהשקע וכדומה.
יש שהחולה שוקע בהרהורים חוזרים כפייתיים על נושאים מופשטים או שהספקנות משתלטת עליו באשר לאמיתותם של דברים ברורים. המחשבות יכולות לקבל אופי אלים וגס כמו מחשבה על רצח של ילד אהוב, שמעוררת פחד והרגשת אשמה.
הפעולות הכפייתיות – יש שהן חוזרות על עצמן בדיוק שוב ושוב. אם הפעולות לא בוצעו בדייקנות טקסית, יש לחזור על כל הטקס שוב מן ההתחלה, עד שיתבצע בצורה מושלמת. סירוב לבצע את הטקס יעורר חרדה, שתכפה על החולה לחזור על הפעולה עד שיירגע.
חלק מסימני ההפרעה – הפלגה בהרהורים, היסוסים בלתי פוסקים וחוסר יכולת להוציא החלטות מן הכח אל הפועל. לחולה יש הרגשות בולטות של אשמה ופחד מתמיד מעונש או מאסון שיקרה. התחלת הסימפטומים קשורה לעיתים באירועים טראומתיים, לעיתים בעלי משמעות מינית.
בהפרעה הכפייתית יש דרגות חומרה שונות - יש אפיזודות כפייתיות קלות שבאות וחולפות מעצמן, ויש שהכפייתיות מתגברת והולכת ומשתלטת על חיי הנפש של החולה. באחוז ניכר של החולים המחלה לובשת גוון כרוני, ובכשליש מהחולים מתפתח דיכאון קשה. ישנם מצבים כה קשים שנדרש להם אשפוז.
פתרונות להפרעת OCD
נמצא במחקרים שאפשר במרבית המקרים לטפל במחלה ולהפחית את הסבל וההפרעות הנובעים מהמחשבות הטורדניות והמעשים הכפייתיים בצורה משמעותית. הטיפולים שהוכחו כיעילים שייכים לשילוב בין טיפול פסיכולוגי התנהגותי וטיפול תרופתי.
הטיפול ההתנהגותי במהלך OCD
כשיש לחולה מחשבה אובססיבית הוא נתקף חרדה והפתרון שלו – התנהגות כפייתית, כלומר טקס שמפחית את החרדה. ההקלה היא זמנית והמחשבות האובססיביות ממשיכות להופיע יותר ויותר. לכן הרעיון העיקרי בטיפול הוא חשיפה מדורגת של האדם הסובל מ–OCD למקור הפחד שלו תוך כדי הימנעות מביצוע הטקס שבעזרתו הוא "מנטרל" את אי הנוחות. לדוגמא – חולה המפחד מלכלוך, נוגע במהלך הטיפול בחפץ "מזוהם", אך נמנע מלבצע את "הטקס", דהיינו לרחוץ את ידיו לאחר מכן. או חולה הרגיל לבדוק את המנעול שוב ושוב, יוצא מבלי לבדוק ולא חוזר לוודא אם הדלת אכן נעולה.
מטפלים התנהגותיים פועלים בדרך כלל ע"פ תוכנית טיפול מוגדרת. הם יגידו לכם פחות או יותר כמה פגישות יידרשו (בין חמש לחמישים) וכמה זמן יארכו הפגישות הללו. הפגישות הראשונות נועדו לרישום המנהגים בפרוטרוט. המטפל ירשום את המנהגים השונים שיש לכם, מתי אתם מבצעים אותם וכמה זמן. סביר להניח שתתבקשו לנהל יומן מעקב מפורט בין הפגישות. בהמשך הטיפול, אתם והמטפל מכינים תוכנית שכוללת בין היתר חשיפה הדרגתית למצבים שמעוררים את הטקסים או המנהגים שלכם. התוכנית כוללת גם שיטות להפסיק לחשוב או לבצע את המנהגים שלכם. למשל, אישה אחת שהיתה צריכה להתרחץ במשך שעות אחרי שנגעה במישהו, קיבלה (אחרי הכנה ארוכה) טיפול שכלל הליכה ברחוב ולחיצת ידיים עם אנשי רחוב. לא הרשו לה לרחוץ ידיים עד שעה מאוחרת באותו ערב. דבר זה נקרא "חשיפה תוך מניעת תגובה", ונראה שזו הגישה היעילה ביותר. אחרי סדרת הפגישות הראשונה המטפל ירצה להפגש אתכם לפגישת חיזוק אחרי זמן מה. כמו בכל טיפול פסיכולוגי,הניסיון שיעבור כל מטופל יהיה שונה משל חבריו.
|
