מהו גישור?

גישור הולך ותופס מקום חשוב ומרכזי כהליך ליישוב סכסוכים מחוץ ובמקביל למערכת בתי המשפט, בעולם בכלל ובישראל בפרט. הליך הגישור הינו הליך של יצירת אמון בין הצדדים. מטרת הליך הגישור הינו לברר את האינטרסים של הצדדים לסכסוך מתוך כוונה לזהות אינטרסים משותפים, רבים ככל האפשר, ולמצוא פתרון הולם שיאפשר המשך עבודה משותפת או קיום יחסים תקינים.

גישור הינה שיטה ליישוב סכסוכים. גישור הינו נתיב חדש ויעיל, במיוחד בסכסוכים משפחתיים וחילוקי דעות בין בני המשפחה. באמצעות הגישור ניתן להגיע לפתרון יעיל לזוגות המעוניינים להגיע לגירושין בהסכמה. הגישור מקבל אישור מבית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. פרידה וגירושין הם לרוב תהליכים כואבים ומפחידים שבהם בני הזוג נדרשים להכריע בנושאים מהותיים המשפיעים על חייהם וחיי ילדיהם. התגובות הראשונות הנפוצות הן בלבול ודחף לפעולה מהירה מחשש להיפגע. הייחוד בגישור הינו בבחירה של בני הזוג להשתתף בתהליך זה מרצונם החופשי. המגשר הינו אדם ניטרלי ומקצועי המסייע לבני הזוג להגיע להסדר המקובל על שניהם תוך אוירה תומכת ומכבדת. הליך הגישור הינו קצר, חסכוני ויעיל המאפשר לנתק את הקשר הזוגי ולבנות מערכת הורית משותפת לעתיד תוך התייחסות מיוחדת לצורכי הילדים. בגישור מדגישים את הכוחות החיוביים שיש בבני הזוג במטרה לעבור את תקופת הפרידה והגירושין במינימום כאב וחרדה לכל בני המשפחה.

תחום ההתערבות של המגשר מקיף תחומי חיים רבים: בתחום יחסי העבודה, בין הנהלות לאיגודים או וועדי עובדים, בין מחלקות בתוך הארגון, בין מנהלים לבין עצמם, בין מנהלים לבין כפיפים. בתחום הבין-אישי, גישור במקרי גירושין, במקרים של הטרדה מינית, במחלוקות בין בעלי בתים לדיירים, ובבתי ספר. הגישור הינו פיתוח של מודל ניהול מו"מ על בסיס אינטרסים (וזאת בניגוד לשיטה הנפוצה לניהול מו"מ המתבססת על עמדות) שפותח ע"י פרופסור רוג'ר פישר ופרופסור וויליאם יורי מאוניברסיטת הרווארד. בנוסף, הגישור הינו הליך חוקי אשר מוסדר בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, בתקנות בית המשפט (פישור) התשל"ג- 1993 ובתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר) (תיקון) התשנ"ט- 1999.

גישור מוגדר כ"הליך, אשר בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי, נייטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון של חילוקי הדעות שלהם לצורך יישוב הסכסוך ביניהם" (1969, Cooley בתוך אלרואי, 1992). הגדרה דומה מוצעת ע"י (1975) Thibaut & Walker (בתוך 1993, Wall & Lynn), זוהי התערבות של צד שלישי אשר שולט באינטראקציה בין הצדדים אך יש לו שליטה מועטה על התוצאות.

בהליך הגישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. ובנוסף, חשוב לציין, כי כוחו של המגשר מוגבל, מאחר והוא הוזמן ל"זירה" כאורח, ובאותה מידה שבה התבקש להגיע, ניתן לבקש ממנו לעזוב, כלומר, המגשר אינו יכול למנוע מאחד הצדדים את הפסקת ההליך בכל רגע נתון (1992, Katz & Kochan).

תפקידו מתמקד בהווה - סיוע בהסדרת היחסים בין הנוגעים בדבר מנקודה מסוימת והלאה, כלומר, סיוע בידי הצדדים להגיע להסכמה בדרך של הדברות אשר תסיים את הסכסוך ותפתח דרך חדשה. בהליך זה עוברים הצדדים המעורבים בסכסוך מאורינטציה תחרותית לאורינטציה שתפנית. ההסכמה המתקבלת מהווה חוזה מחייב במידה וטרם נפתחו הליכים בבית משפט או מסיימת את ההליך השיפוטי, בדרך כלל בפסק דין, במידה והתנהלו הליכים בבית משפט.

מספר הפגישות אשר נקבע לצורך הליך הגישור תלוי במודל של הגישור, במסגרת שבה הוא מתקיים, במורכבות של הנושאים למחלוקת ובאישיות של הצדדים החלוקים. מגשרים מאבחנים שלבים שונים בהליך והדעה הרווחת כי כל המשתתפים בהליך מסוג זה עוברים את כל השלבים, אם כי בסדר שונה.

למי מתאים גישור?

כאשר הצדדים מעוניינים להגיע להסכם שיהיה הוגן, כאשר הם מעוניינים לנהל את ענייניהם תוך כדי שניתן מקום לצרכים ולרצונות שלהם, אז מתאים להם הליך הגישור.

גישור מתאים כאשר:

- הצדדים מעוניינים שלא לעבור את העימות שמלווה את ההליך המשפטי.
- כאשר הצדדים מסוגלים לבטא את הרצונות ואת הצרכים שלהם.
- כאשר הצדדים מוכנים להקשיב לרצונות ולצרכים של האחר.
- כאשר ישנה מוכנות ליצור הליך שמכבד את הצדדים, ומכיר בצרכים שלהם.

גישור אינו מתאים כאשר:

- ישנם פערים גדולים ביכולת של הצדדים לבטא ולהגדיר את הצרכים שלהם.
- במקרים של אלימות או סכנה לאלימות המשפחה.
- המקרה של התעללות בילדים.
- כאשר אחד הצדדים נמצא במצוקה רגשית קשה.
- במקרה שבו מופעל לחץ מגורם חיצוני שלא להגיע להסכם (הורים, משפחה מורחבת, בן/ת זוג חדש, עו"ד).

המגשר

המגשר הינו צד שלישי נייטראלי שתפקידו להנחות את התהליך ולסייע לצדדים לקיים תקשורת מועילה. תפקיד הצדדים המגושרים לשאוף למציאת פתרונות, כאשר המגשר אחראי לתהליך הגישור.

תפקיד המגשר:

- להנחות את המשא ומתן.
- ולהקל ולאפשר תקשורת בין בני הזוג.
- ליצור אווירת הידברות בין הצדדים.
- למקד את הדיון.
- לאתר נקודות הסכמה ונקודות מחלוקת.
- לסייע בניתוח נקודות בעייתיות.
- לתת מידע מקצועי או להפנות לאיש מקצוע במקרים בהן דרושה התערבות של מומחה.
- לסייע לכל צד להבין את האחר.
- לעזור במציאת אלטרנטיבות.
- לברר יכולת יישום של ההצעות.
- לעודד את הצדדים להגיע להסדר ובשום אופן לא לכפות או ללחוץ.
- לערוך טיוטת הסכם (מזכר הבנה) בין בני הזוג.

תהליך הגישור

שלב ראשון: שלב של הכרות עם הליך הגישור וניסיון להגדיר את בעיית הסכסוך

הושבת הצדדים המסוכסכים מול המגשר וכן, הושבת מלוויהם
המגשר מציג את עצמו וניסיונו
הצדדים המסוכסכים מציגים את עצמם
דברי הפתיחה של המגשר (מהו גישור, מיהו המגשר ומה תפקידו, חיסיון וסודיות ההליך, יתרונות הגישור לעומת האלטרנטיבות)
שאלות מהצדדים ביחס להליך הגישור
הסכמת הצדדים להליך להליך הגישור והחתמתם על הסכם גישור כנדרש בחוק.
הסכמה על נוהל הליך הגישור
הצהרות הצדדים את עמדותיהם בסכסוך
שיקוף עמדות הצדדים ע"י המגשרים (תקשורת)

שלב שני: שלב התקדמות לפתרון הבעיה שבסכסוך הצופה פני העתיד

מפגשים נפרדים עם הצדדים לזיהוי נושאים שבמחלוקת ואינטרסים סמויים
מפגש משותף לבדיקת אופציות אפשריות לסיום הסכסוך
מפגשים משותפים או נפרדים כנדרש מהתפתחות ההליך
הסכמה
כתיבת הסכם המביא ההסכמה ומצדיק אותו
חתימת ההסכם עם ראייה לעתיד, שימור היחסים בין הצדדים והתחייבות למלא ההסכם כפי שנקבע.