עולם הגישור נחלק לשתי אסכולות מרכזיות שונות, האחת- גישור בשיטת פתרון הבעיות, ואילו השנייה- גישור בשיטה הטרנספורמטיבית. ישנם מגשרים שונים התומכים בשיטה הטרנספורמטיבית, לפיה שני הצדדים עוברים שינוי ממשי בתפיסתם, וסוברים כי גישור טרנספורמטיבי הינו הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם מחלוקות ולהגיע לפתרונות. מאידך, ישנם מגשרים אחרים התומכים דווקא בשיטת פתרון הבעיות שמתמקדת במתן פתרון לבעיה הנתונה בלבד, וטוענים כי אין צורך בתהליכים השונים שדורש גישור טרנספורמטיבי.
מהו גישור טרנספורמטיבי?
גישת הגישור הטרנספורמטיבי פותחה בשנת 1994 בארצות הברית, על ידי הפרופסורים בוש ופולג'ר והתפרסמה לראשונה בספר שחיברו השניים שנקרא "THE PROMISE OF MEDIATION”. על פי הגישה, הגישור הטרנספורמטיבי הינו תהליך שמטרתו לשפר תחילה את הצדדים המסוכסכים עצמם, כלומר את התנהלותם ואת דרכי החשיבה שלהם, ורק לאחר מכן לשאוף למציאת פתרונות לסכסוכים השונים. במסגרת התהליכים השונים שכולל הגישור הטרנספורמטיבי, נערכים מספר מפגשים המשלבים הן את המגשר עם שני הצדדים המסוכסכים במקביל, והן מפגשים של המגשר עם כל צד מסוכסך בנפרד. כאשר המטרה העיקרית הינה לעורר שינוי בתפיסה ובחשיבה של כל אחד מהצדדים, הן בנוגע להתנהלותו שלו והן באשר להתנהלות הצד שניצב מולו.
מהם עקרונות הגישור הטרנספורמטיבי?
גישור טרנספורמטיבי מתמקד בשני ממדים עיקריים – העצמה והכרה. במישור שנוגע להעצמה, הגישור הטרנספורמטיבי מעודד העצמה במישור העצמי, דהיינו: הבנת המטרות האישיות, הגדרת סדרי עדיפויות, ניתוח האופציות שקיימות, מודעות ליכולות ולמשאבים שניצבים לצורך הגשמת המטרות וכדומה. ואילו במישור שעוסק בהכרה, שיטת הגישור הטרנספורמטיבי מתייחסת להכרה בסביבה ולהתנהלות כלפיה. כלומר, להבין את מצבו של הצד הנגדי, להכיר באינטרסים שלו, להתייחס לצד השני באור חיובי וכיוצא בזה. על פי עקרונות גישור טרנספורמטיבי זה, קיים קשר ישיר בין שני הממדים (העצמה והכרה) וכל אחד מהם מוביל לשני ולהפך. על סמך סברה זו, ובהתאם לתהליכים והשינויים החשיבתיים והמעשיים שעוברים הצדדים המעורבים במהלך גישור טרנספורמטיבי, הנחת המוצא של שיטת גישור זו, סוברת כי ההליך יסתיים לשביעות רצונם של כלל המעורבים.
באילו מקרים שיטת הגישור הטרנספורמטיבי מומלצת?
שיטת גישור טרנספורמטיבי מומלצת במקרים רבים ככלי לפתרון מגוון רחב של סכסוכים על רקעים שונים. החל ממחלוקות הנובעות כתוצאה מנושאים עסקיים, דוגמת ויכוחים בין עסק אחד למשנהו, או בין עובד למעביד (אזי מדובר בגישור עסקי), דרך חיכוכים הקשורים לעניינים משפחתיים, כגון ענייני צוואה או ירושה (אזי עסקינן בגישור משפחתי) וכלה בבעיות שמקורן בחיי הזוגיות, למשל התנצחויות בגין ההתנהלות בבית, גידול הילדים, ההוצאות הכספיות או החלטה על גירושין (אזי הנידון הינו גישור זוגי). התאמתה של שיטת גישור זו למגוון רחב של מצבים, ואף נגזים ונטען למכלול המצבים שהם, נובעת בעיקר מאחר ועקרונות הגישה הטרנספורמטיבית פועלים לשינוי התנהלותם של אנשים ולא רק התנהלותם של מצבים.
