גישור הולך ותופס מקום חשוב ומרכזי כהליך ליישוב סכסוכים מחוץ ובמקביל למערכת בתי המשפט, בעולם בכלל ובישראל בפרט. הליך גישור הינו הליך של יצירת אמון בין הצדדים. מטרת הליך גישור הינו לברר את האינטרסים של הצדדים לסכסוך מתוך כוונה לזהות אינטרסים משותפים, רבים ככל האפשר, ולמצוא פתרון הולם שיאפשר המשך עבודה משותפת או קיום יחסים תקינים.
גישור הינה שיטה ליישוב סכסוכים. גישור הינו נתיב חדש ויעיל, במיוחד בסכסוכים משפחתיים וחילוקי דעות בין בני המשפחה. באמצעות גישור ניתן להגיע לפתרון יעיל לזוגות המעוניינים להגיע לגירושין בהסכמה. בעקרון, גישור מקבל אישור מבית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. פרידה וגירושין הם לרוב תהליכים כואבים ומפחידים שבהם בני הזוג נדרשים להכריע בנושאים מהותיים המשפיעים על חייהם וחיי ילדיהם. התגובות הראשונות הנפוצות הן בלבול ודחף לפעולה מהירה מחשש להיפגע. הייחוד בתהליך גישור הינו בבחירה של בני הזוג להשתתף בתהליך זה מרצונם החופשי. מגשר הינו אדם ניטרלי ומקצועי המסייע לבני הזוג להגיע להסדר המקובל על שניהם תוך אוירה תומכת ומכבדת. הליך גישור הינו קצר, חסכוני ויעיל המאפשר לנתק את הקשר הזוגי ולבנות מערכת הורית משותפת לעתיד תוך התייחסות מיוחדת לצורכי הילדים. בתהליך גישור מדגישים את הכוחות החיוביים שיש בבני הזוג במטרה לעבור את תקופת הפרידה והגירושין במינימום כאב וחרדה לכל בני המשפחה.
תחום ההתערבות של המגשר מקיף תחומי חיים רבים: בתחום יחסי העבודה, בין הנהלות לאיגודים או וועדי עובדים, בין מחלקות בתוך הארגון, בין מנהלים לבין עצמם, בין מנהלים לבין כפיפים. בתחום הבין-אישי, גישור במקרי גירושין, גישור במקרים של הטרדה מינית, גישור במחלוקות בין בעלי בתים לדיירים, ובבתי ספר. גישור הינו פיתוח של מודל ניהול מו"מ על בסיס אינטרסים (וזאת בניגוד לשיטה הנפוצה לניהול מו"מ המתבססת על עמדות) שפותח ע"י פרופסור רוג'ר פישר ופרופסור וויליאם יורי מאוניברסיטת הרווארד. בנוסף, הגישור הינו הליך חוקי אשר מוסדר בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, בתקנות בית המשפט (פישור) התשל"ג- 1993 ובתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר) (תיקון) התשנ"ט- 1999.
גישור מוגדר כ"הליך, אשר בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי, נייטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון של חילוקי הדעות שלהם לצורך יישוב הסכסוך ביניהם" (1969, Cooley בתוך אלרואי, 1992). הגדרה דומה מוצעת ע"י (1975) Thibaut & Walker (בתוך 1993, Wall & Lynn), גישור זה התערבות של צד שלישי אשר שולט באינטראקציה בין הצדדים אך יש לו שליטה מועטה על התוצאות.
בהליך גישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. מגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. ובנוסף, חשוב לציין, כי כוחו של מגשר מוגבל, מאחר והוא הוזמן ל"זירה" כאורח, ובאותה מידה שבה התבקש להגיע, ניתן לבקש ממנו לעזוב, כלומר, מגשר אינו יכול למנוע מאחד הצדדים את הפסקת הליך גישור בכל רגע נתון (1992, Katz & Kochan).
תפקידו של מגשר מתמקד בהווה – סיוע בהסדרת היחסים בין הנוגעים בדבר מנקודה מסוימת והלאה, כלומר, סיוע בידי הצדדים להגיע להסכמה בדרך של הדברות אשר תסיים את הסכסוך ותפתח דרך חדשה. בהליך זה עוברים הצדדים המעורבים בסכסוך מאורינטציה תחרותית לאורינטציה שתפנית. ההסכמה המתקבלת מהווה חוזה מחייב במידה וטרם נפתחו הליכים בבית משפט או מסיימת את ההליך השיפוטי, בדרך כלל בפסק דין, במידה והתנהלו הליכים בבית משפט.
מספר הפגישות אשר נקבע לצורך הליך גישור תלוי במודל הגישור, במסגרת שבה הוא מתקיים, במורכבות של הנושאים למחלוקת ובאישיות של הצדדים החלוקים. מגשרים מאבחנים שלבים שונים בהליך והדעה הרווחת כי כל המשתתפים בהליך מסוג זה עוברים את כל השלבים, אם כי בסדר שונה.
למי מתאים גישור?
כאשר הצדדים מעוניינים להגיע להסכם שיהיה הוגן, כאשר הם מעוניינים לנהל את ענייניהם תוך כדי שניתן מקום לצרכים ולרצונות שלהם, אז מתאים להם הליך גישור.
גישור מתאים כאשר:
- הצדדים מעוניינים שלא לעבור את העימות שמלווה את ההליך המשפטי.
- כאשר הצדדים מסוגלים לבטא את הרצונות ואת הצרכים שלהם.
- כאשר הצדדים מוכנים להקשיב לרצונות ולצרכים של האחר.
- כאשר ישנה מוכנות ליצור הליך שמכבד את הצדדים, ומכיר בצרכים שלהם.
גישור אינו מתאים כאשר:
- ישנם פערים גדולים ביכולת של הצדדים לבטא ולהגדיר את הצרכים שלהם.
- במקרים של אלימות או סכנה לאלימות המשפחה.
- המקרה של התעללות בילדים.
- כאשר אחד הצדדים נמצא במצוקה רגשית קשה.
- במקרה שבו מופעל לחץ מגורם חיצוני שלא להגיע להסכם (הורים, משפחה מורחבת, בן/ת זוג חדש, עו"ד).
מגשר
מגשר הינו צד שלישי נייטראלי שתפקידו להנחות את התהליך ולסייע לצדדים לקיים תקשורת מועילה. תפקיד הצדדים המגושרים לשאוף למציאת פתרונות, כאשר אותו מגשר אחראי לתהליכי גישור.
תפקידי מגשר:
- להנחות את המשא ומתן.
- ולהקל ולאפשר תקשורת בין בני הזוג.
- ליצור אווירת הידברות בין הצדדים.
- למקד את הדיון.
- לאתר נקודות הסכמה ונקודות מחלוקת.
- לסייע בניתוח נקודות בעייתיות.
- לתת מידע מקצועי או להפנות לאיש מקצוע במקרים בהן דרושה התערבות של מומחה.
- לסייע לכל צד להבין את האחר.
- לעזור במציאת אלטרנטיבות.
- לברר יכולת יישום של ההצעות.
- לעודד את הצדדים להגיע להסדר ובשום אופן לא לכפות או ללחוץ.
- לערוך טיוטת הסכם (מזכר הבנה) בין בני הזוג.
תהליך גישור
שלב ראשון: שלב של הכרות עם הליך גישור וניסיון להגדיר את בעיית הסכסוך
- הושבת הצדדים המסוכסכים מול מגשר וכן, הושבת מלוויהם
- המגשר מציג את עצמו וניסיונו
- הצדדים המסוכסכים מציגים את עצמם
- דברי הפתיחה של המגשר (מהו גישור, מיהו מגשר ומה תפקידו, חיסיון וסודיות ההליך, יתרונות גישור לעומת האלטרנטיבות)
- שאלות מהצדדים ביחס להליך גישור
- הסכמת הצדדים להליך להליך גישור והחתמתם על הסכם גישור כנדרש בחוק.
- הסכמה על נוהל הליך גישור
- הצהרות הצדדים את עמדותיהם בסכסוך
- שיקוף עמדות הצדדים ע"י מגשרים (תקשורת)
שלב שני: שלב התקדמות לפתרון הבעיה שבסכסוך הצופה פני העתיד
- מפגשים נפרדים עם הצדדים לזיהוי נושאים שבמחלוקת ואינטרסים סמויים
- מפגש משותף לבדיקת אופציות גישור אפשריות לסיום הסכסוך
- מפגשים משותפים או נפרדים כנדרש מהתפתחות הליך גישור
- הסכמה
- כתיבת הסכם גישור המביא ההסכמה ומצדיק אותו
- חתימת הסכם גישור עם ראייה לעתיד, שימור היחסים בין הצדדים והתחייבות למלא ההסכם כפי שנקבע.
