הקשר בין אושר והצלחה

מאחורי כל שאלה של "למה אתה רוצה אי/ עושה אי/?" יש תמיד עוד שאלה, אך לשאלה למה אנו רוצים להיות מאושרים – יש רק תשובה פשוטה, שהחתירה לאושר היא בטבע שלנו. וכשעונים ללמה כלשהוא- כי זה יעניק לי אושר- זאת תשובה ברורה וסופית. לפי הפסיכולוגיה החיובית אושר הוא ראש סולם המטרות, החזון שאליו מוליכים כל היעדים. בסקירת מחקרים בתחום שביעות הרצון ניתן לראות שמחקרים רבים מוכיחים שקיים קשר הדדי בין הצלחה לאושר.

ההגדרה של טל שחר לאושר: "חוויה שמשלבת הנאה ומשמעות" – אדם מאושר נהנה מרגשות חיוביים ובד בבד תופס את חייו כבעלי משמעות. בהגדרה זו אין התייחסות לרגע מסוים, אלא צרוף כולל של חוויות. במונחים של קטגוריות האושר- ההנאה היא הרווח בהווה, ותחושת התכלית והמשמעות זהו הרווח העתידי.

הנאה– רגשות ממלאים  תפקיד מרכזי בחיינו, בכלל זה בחתירה לאושר. כמעט לא ניתן לתאר חיים ללא רגשות. המניעים הבסיסיים ביותר מותנים ברגשות. ההנעה והתמריץ הבסיסי ביותר לכל פעולה הוא ברגש. הרגשות מניעים אותנו (emotion- motion ). אחת הדוגמאות העצובות שמייצגות את הנושא הוא סיפורו של הנוירולוג אנטוניו דאמסיו- על אדם שעבר ניתוח להסרת גידול במוח שפגע ביכולת לחוות רגשות, אך לא פגע כלל ביכולות הקוגניטיביות. האדם היה רואה חשבונות במקצועו, ונשוי עם שלושה ילדים. לאחר הניתוח הוא איבד מוטיבציה לכל דבר, הוא לא רצה יותר ללכת לעבודה, ובעצם לא רצה יותר כלום, הוא איבד את מקום עבודתו ובהמשך את משפחתו. אם ניהיה נטולי רגש תיעלם ההנעה לפעולה ולא נשאף לכלום.  כדי להיות מאושרים עלינו לא רק לחוות רגשות – אלא רגשות חיוביים. הנאה היא דרישה מוקדמת, לא יחידה, לחיים מספקים. זהו צורך פסיכולוגי עמוק. הנאה אינה מצב של הי תמידי, לכולנו עליות וירידות רגשיות. צפייה לא מציאותית להיי קבוע, מבטיח אכזבה. לאדם מאושר יש עליות ומורדות אך מצבו הנפשי בכללו הוא חיובי. רוב הזמן הוא נדחף ע"י רגש חיובי.

תרגיל: ערכו בכתב רשימה של דברים קטנים ודברים גדולים שגורמים לכם הנאה. זהו תרגיל מעולה לנועצים במצב רוח ירוד.

משמעות – אנו לרוב רוצים לדעת שלפעולות שלנו יש השפעה. אחת התכונות המבחינות בינינו לבין בע"ח היא שאנו מסוגלים לחשוב על הגורם לרגשותינו. לחשוב על רגשות, רעיונות ופעולות ולהיות מודעים למודעות ולחוויות שלנו. במשמעות מתכוונים לחיים עם תחושה של תכלית, אך הצבת מטרות והשגתן אינה מבטיחה קיום תכליתי, המטרות צריכות להיות משמעותיות עבורנו במובן הפנימי. כלומר למטרה ולהשגתה צריכה להיות חשיבות פנימית עבורנו. כאשר כל אחד מוצא משמעות בדברים שונים.

תרגיל: ערכו בכתב רשימה של דברים שנותנים לכם תחושה טובה של דבר משמעותי, דברים קטנים ביומיום ודברים גדולים.

אושר- המטבע הקובע כשמעריכים הצלחה או הפסד של חברה עסקית. אמצעי המדידה הוא כסף. גם אדם יכול להרוויח או  להפסיד אך עבור האדם המטבע הקובע אינו מדד חיצוני כתהילה, הון או עוצמה. המטבע הקובע הוא אושר. לכסף ותהילה אין ערך פנימי משל עצמם. יש סיבה אחת לרצות אותם- שהם יכולים לתת רגשות חיוביים ומשמעות, או מפני שאנחנו מאמנים שהם יכולים לעשות זאת. ההבנה שאושר הוא המטבע הקובע מאוד משמעותית לחיים, כי מהסתכלות זו כל ההחלטות בחיים יכולות להשתנות.

על עושר ואושר– הכסף, מעבר למינימום הדרוש למחיה וקורת גג – הוא אמצעי- להשגת מטרה: אושר. אנשים רבים מתבלבלים בין האמצעי למטרה. הערך הוא לא בכסף אלא בחויות החיוביות שהוא יוצר.

מחקרו של הפסיכולוג דיוויד מיירס מצא מתאם נמוך מאוד בין אושר לעושר, למעט במקרים של עוני קיצוני.

בנוסף על כך סטטיסטית: העלייה האדירה ברמת העושר של האוכלוסייה בארה"ב בשלושים השנים האחרונות חלה במקביל לירידה ברמת האושר

גם במחקריו של חתן פרס נובל , הכלכלן דיאל כהנמן, שבחלקו התמקד בחקירת האושר- לא נמצא קשר בין עושר ורגשות חיוביים. לסיכום אנו נוטים מאוד להפריז בהערכת התרומה של ההכנסה הכספית לאושר.

מטרות, הצלחה ושביעות רצון – מחקרים אמפיריים רבים מראים אכן על קשר ברור בין הצבת מטרות להצלחה. לעומת זאת הקשר בין הצבת מטרות ושביעות רצון הוא הרבה פחות חד משמעי.

לפי הדעה הרווחת: כשמצליחים ומגשימים מטרות – אז מאושרים יותר. המחקרים מערערים את הדעה הרווחת. אומנם השגת מטרה גורמת סיפוק רב וכישלון עשוי לגרור יאוש, אבל תחושות אלו קצרות ימים.

הפסיכולוג פיליפ בריקמן – חקר אושר של זוכים בסכומי כסף גדולים- תוך תקופה קצרה הם שבים לרמת שביעות הרצון הבסיסית שלהם. לעומת זאת קורבנות של תאונה שנותרו משותקים, שבים לפעמים תוך כשנה להיות מאושרים כמו שהיו לפני התאונה.

הפסיכולוג דינאל גילברט– חקר השפעת: הישגים כ- בית חדש, קידום מקצועי, פרסום אקדמי וחוויות שליליות כ-פיטורין, כשלון בפוליטיקה, סיום קשר רומנטי ומצא שברוב המקרים אנו די במהרה שבים להיות מאושרים/לא מאושרים כפי שהיינו לפני החוויה.

מסקנה- מצד אחד לא לדאוג מכישלון, ומצד שני השפעת ההצלחה מוגבלת.

תפקיד המטרות בשביעות הרצון – הצבת המטרות נועדו לשחרר אותנו ליהנות מכאן ועכשיו. (טיול עם מטרה, חוסך את ההתבלטות לאן לפנות ומשחרר אותנו ליהנות מהדרך ומאיפה שנמצאים באותו רגע). מכאן שהצבת המטרה היא אמצעי להגיע לאושר, הן מסייעות לנו להתענג על ההווה.

תנאי נוסף – המטרות צריכות להיות בעלות משמעות עבורנו או מטרות שאנו חותרים להשיגן מתוך אמונה פנימית ועניין. לפי  קנון שלדון ואנדרו אליוט- אלו מטרות משולבות באני ונובעות ישירות מבחירה אישית כאשר חשוב שהאדם ירגיש שהוא בחר אותן ושהן נובעות מתוך מקור פנימי וביטוי עצמי ולא ממקור חיצוני כגון – להרשים את הזולת. כלומר  מטרות שתואמות את הערכים שלנו ואת מה שחשוב לנו באמת.

תרגיל – תחשוב על 3 דוגמאות מחייך בעבר למטרות שהשגתם גרמה לשביעות רצון ולאושר, מה היה בהם מבחינת : תכנית, הנאה ומשמעות ?

מתוך: אושר ועושר של ד"ר טל בן שחר