מאת: אליס אומרו – הדרכת הורים, מאמנת אישית וכלכלית
הרבה פעמים את רואה שקשה לילד חברתית, שאין לו כמעט חברים, שהוא מכונס בעצמו וליבך נחמץ.
את מבינה שחסר לילד שלך בטחון עצמי ואת עשויה להרגיש חסרת אונים.
חשוב לדעת שלהתנהלות שלך יכולה להיות השפעה אדירה על הביטחון העצמי של ילדך לטובה ולרעה.
יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות, אחד הדברים החשובים שכדאי לשים לב אליהם,
זה דווקא המקום שבו אנחנו רוצות לעזור לילד, להיות שם בשבילו.
שאנחנו רואות שקשה לו ורוצות לעטוף אותו ולתמוך בו כדי להקל עליו ולמנוע ממנו תחושת כישלון,
ונכון שזה מקל עליו והחיים שלו פשוטים יותר כשאנחו עוזרות לו אבל…
במקביל אנחנו משדרות לו – אתה צריך עזרה, אתה לא יכול לבד וזה לא בדיוק תורם לביטחון העצמי שלו, בלשון המעטה.
כולנו נופלות למקום הזה לפעמים.
כדי לחזק את הביטחון העצמי של הילד – גם כשאת רואה שקשה לו, את חייבת לסמוך עליו,
גם אם הלב שלך מפרפר ואת חוששת שהילד לא יצליח ויחווה אכזבה.
חוסר האמון בילד לא נאמר במילים אך מתבטא בהתנהגות, זה יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה דרכים, החל מעשית דברים עבורו שהוא יכול לעשות לבד תוך אמירה למשל: שזה נועד לחסוך לו זמן, זה יכול לבוא לידי ביטוי בפיקוח שקט על מה שהוא עושה בלי להגיד לו כלום.
כמו האמא שעוזרת לילד ללבוש את המעיל או לשרוך את נעליו גם כאשר יודע איך לעשות זאת.
<brהבעיה היא שהילד מרגיש והתוצאה היא שזה עשוי לפגוע ביכולת של הילד, אך הרבה יותר מכך באמונה של הילד בעצמו וביכולות שלו, וכתוצאה כמובן יכול לגרור ירידה בביטחון העצמי שלו.
לסיכום גם אם קשה לך ואת חוששת תסמכי עליו, ואם הוא לא מצליח (זה נורמאלי, ככה הוא לומד),
תגידי לעצמך – לפני שאת אומרת לו : אני מאמינה בך, בפעם הבאה אתה תצליח.
ברור שזה פתח לחשיבה עם הילד, מה נדרש כדי שפעם הבאה זה יצליח, אך זה כבר נושא בפני עצמו.
