תקועים בעבר

לרגע היועץ מתבונן במה שכתבו שם, מתבונן ומשתתף בכאבו, תודה שהראית לי, עכשיו היועץ מסתכל על בן הזוג ואומר לו "אוקי כיוון שבאת פה לתקן ולבנות את הקשר בניכם, אני מבקש ממך למחוק את ההודעות האלה, כדי שלא תתבונן בהם, לא תחפור לעצמך בפצעים, לא תעלה שוב זיכרונות כואבים" היועץ מסתכל על בן הזוג, מבקש ממנו למחוק והוא מוחק.

בת הזוג אומרת "אני לא מאמינה, תראה לי, אה לא באמת מחקת", "אוי מחקתי רק את ההודעה האחרונה, הנה עכשיו אני מוחק הכל" המחיקה מסירה את שלל ההודעות המעליבות והפוגעות המתארות את האכזבות, המביעות תקשורת פוגעת, מתלהמת לא תקינה, והנייד מתנקה, מה שמסייע בשלב הראשון לפתיחת דף חדש.

היועץ מסתכל ומבין שהפעולה צריכה להיות הדדית, מן הסתם גם אצלה יש הודעות מהסוג הזה, הוא מבקש ממנה למחוק את מה שנמצא אצלה, ובסיום העניין היועץ מסתכל על שני בני הזוג, נוצר שקט וקבלה של רגע חשוב שקורה בחיי הזוגיות שלהם. הוא מציין בפניהם שהיום הזה, הדקה הזו, חשובים מאוד עבורם כי ברגע זה הם בחרו להיפרד ולמחוק דברים כואבים שהרבה זמן סחבו. הוא מסב את תשומת ליבם לכך שיש להם עתה את האפשרות להסתכל קדימה ולבחור את הנתיב העתידי בו הם רוצים לחיות.

היועץ יודע שההודעות אכן נמחקו מהטלפון הנייד, אבל את הכאב עדיין צריך לטפל ולרפא בהמשך. הוא יודע שנעשה פה צעד משמעותי, גם אם הוא סמלי, כזה שיוצר היפוך בין תקיעות בעבר ודשדוש בדברים כואבים בעבר שקרו, לבין צמיחה והתחדשות הדדית.