מאת: ד"ר כרמי אומרו – יועץ זוגי, משפחתי ומגשר
"לא מבקש ממנה כלום" , "אני לא דורשת רק מעניקה כל הזמן".
משפטים כאלו ודומים נשמעים המון בחדר הייעוץ, בני הזוג חושבים שהם מייטיבים עם בני זוגם ותוהים על מה המהומה , כשבעצם הם עושים בדיוק ההיפך.
איתה או בלעדיה...
ישנם בני זוג שלמדו מגיל צעיר להסתדר לבד.
הוא לקח דוגמא מאמא שלו שלמדה לחיות עם מינימום תשומת לב מאבא שלו ולהסתדר לבד, היא לקחה דוגמא מאמא שלה שאיבדה את בעלה, את אבא שלה בגיל צעיר ולמדה להסתדר לבד.
אני רוצה לשתף אתכם באחד התהליכים האחרונים שהתקיימו באחת מפגישות הייעוץ הזוגי שערכתי – יושב בן הזוג מולי ומספר בגאווה "אין לי שום דרישות ממנה, אני רואה בה אמא טובה. מישהי שתגדל את הילדים, שתחזיק את הבית" והיא בציניות תגיד לו "אתה בטח רואה בי רחם להשכרה". הוא ישיב בגאווה כמה כסף היא בזבזה לפני החתונה ואחריה, ואומר "שמע אין לי דרישות ממנה". היועץ הזוגי יסביר לו שמשהו עובד כאן לא טוב. הרי כשאין לך דרישות מבת הזוג אתה מונע ממנה את האפשרות להעניק לך, לעזור לך ולהיות איתך. היא כל כך רוצה לדעת מה עובר עליך, מה אתה צריך, היכן קשה לך, על מנת שתוכל להעניק לך. כשאתה יוצא בהצהרה כמו "אין לי דרישות ממנה" אתה מונע ממנה את האפשרות להיות איתך, לאהוב אותך ולהעניק לך. אתה גורם לה להיות ממוקדת בגידול הילדים ולהעניק להם כל מה שיש לה.
כך יוצא שאין לך דרישות ממנה. אתה אומר שאתה סוג של כספומט בבית, שהתפקיד שלך הוא לעבוד, להביא כסף ולהיות שם בצד. כאשר יש לך דרישות ממנה, כשאתה כן צריך אותה, אתה מאפשר לה לתת לך. אתה משמח אותה בזה כי היא יכולה להיות בשבילך.
החיבור גדל עם הדרישות
כשיש לך דרישות ממנה נוצר חיבור יותר גדול בניכם. אתה נעשה צריך אותה, תלוי בה, והקשר בניכם מתהדק. כשאין לך דרישות ממנה אז אם תחיה איתה או בלעדיה – זה לא משנה.
בתור יועצים זוגיים, עלינו ללמד את בני הזוג כן להצטרך אחד את השנייה. להשאיר את היכולת העצמאית ואת העוצמה הפנימית שלהם מחוץ לבית. להביא לתוך הבית את הצורך ההדדי לקבל ולתת. היועץ יאמר להם שהגישה הזו תבנה את הזוגיות, את השותפות ואת האהבה בניהם.
