|
תזונה
LET YOUR FOOD BE YOUR MEDICINE, AND LET YOUR MEDICINE BE YOUR FOOD, HIPOCRATES
מרבית המחלות מקורן בהרגלי אכילה אשר הובילו ליצירת סביבה טוקסית (רעילה) בגוף.
הגוף מוצף ברעלניים ואין ביכולתו לפלוט אותם החוצה. כתוצאה מכך החוסן הפנימי יורד ומתחילים להופיע סימפטומים שונים. בימינו הרגלי האכילה עברו שינוי מהותי התורם את חלקו הנכבד בהיווצרות מרבית מחלות המאה – 21.
כיום אנחנו פחות מתמקדים בהזנת הגוף ושוכחים שלאוכל יש השפעה על מצבנו הנפשי והגופני, קובע את דפוסי התנהגותנו, מחשבתנו והרגשתנו.
מהן פונקציות המזון עבורנו ?
1. אנחנו אוכלים כדי לחיות – המזון מספק אנרגיה לגוף לצורך תפקודים שונים (פעימות לב,סילוק פסולת,העברת אותות חשמליים וכימיים במערכת העצבים).
מחסור אמיתי במזון גורם לסבל אנושי רב ולעומתו השפע גורם המון שמחה.
2. אכילה הנה מקור להנאה – אנחנו מגיבים לריחות,טעמים,מרקמים,וגם לאסוציאציות שעולות – לא פעם מקשרים את האוכל למצבים שונים שחווינו – אם שדאגה לנו בעת מחלה, סבתא שאפתה עוגיות רק עבורנו. הפסיכולוגים מגדירים אוכל כחיזוק ראשוני, כלומר דבר בעל כוח מהותי המעצב התנהגות. נכון לומר כי אוכל מהווה מקור חשוב להנאות עבור רובנו , לכן המלצות המסלקות את ההנאה מחוויית האוכל עתידיות להיכשל.
3.אוכל ואבולוציה - אבולוציונית אנחנו מכוונים לריכוז גבוה של שומן , סוכר, מנות גדולות של בשר, מזון מהיר. את החשק לסוכר ירשנו מאבותינו הציידים והלקטים אשר הונחו ע"י אותה תשוקה למתוק אל עבר מקורות אנרגיה מיידית אשר הגדילה את הסיכוי לשרוד. העדפה לשומן הובילה אותם אל מקורות קלוריות מרוכזות. לכן בכל המלצה לשמירה ואיזון המשקל יש להתחשב באותם גורמים אבולוציוניים.
4. האוכל גורם מרכזי באינטראקציה חברתית – ארוחות משפחתיות המכנסות את כל בני הבית מהוות דפוס התנהגות משותף לנו וליצורים רבים. המילה companion - חבר ,מקורה במילה הלטינית panis – לחם. ביפנית חבר קרוב = "האדם שאוכל אורז מאותה קערה". האכילה המשותפת מחזקת אותנו כיצורים חברתיים – תזכרו בימי דיאטה . כיצד חשתם מבודדים, לא שייכים ולא מסוגלים ליהנות ממפגשים חברתיים. האם זאת בריאות? לצערי , לא.
"אוכל הוא דבר מבורך כאשר אוכלים אותו בצוותא, תוך כדי שיחה וצחוק. רק אז הופך כל אוכל למזון בריאות " (רולנד קוצי'ך).
5. אוכל מגדיר את הזהות האישית והתרבותית שלנו – כל יום חמישי בערב השוודים אוכלים ארוחה זהה- מרק אפונה צהובה.
כל שנה בליל הסדר מחוזק הקשר בין בני המשפחה, אך גם הקשר אל אבותינו. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות – שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה,הלילה הזה כולו מצה " – זכר לאבותינו העבדים במצרים אשר נסו על נפשם ולא הספיקו לתת לבצק לתפוח. החרוסת אותה תערובת נהדרת של תפוחים ,אגוזים ותמרים – מסמלת את הטיח שבו השתמשו בני ישראל כדי לבנות את פירמידות פרעה. מריחת המצה בחרוסת וחזרת המעלה דמעות בעינינו מרוב חריפות – נועדה להזכירנו כי בחיים אין להפריד בין מתיקות למרירות,בין שמחה לעצב. הביצה הקשה מסמלת פוריות והתחדשות – אביב הגיע,פסח בא...
בכל תרבות מאכלים,מנהגים,טקסים אשר נועדו לחזק את הזהות הלאומית חברתית.אל לנו לדחות או לוותר על מאפייני המטבח הביתי למען "הבריאות", אלא כדאי להתאים את המסורת להנחיות הבריאותיות.
מזון ובריאות
1. מה אוכלים
לפני מיליוני שנים מזונו של האדם הקדמון התבסס ברובו על הצומח ולעיתים, כאשר היה בשר ציד היו אוכלים בשר. כך רצוי שננהג גם כיום. רוב המזון שלנו צריך להיות צמחי ועשיר בסיבים שיגרמו לנו להרגשת שובע ומידי פעם אפשר לאכול מזון מחי כגון בשר, עוף, דגים ומוצרי חלב.
בתזונה כזו נקבל את כל הרכיבים אותם דורש גופינו ולעולם לא נגיע לחסרים.
תמיד יש לזכור כי תזונה בריאה הינה מגוון רחב של מזונות ביחס נכון.
2. איך אוכלים
האכילה צריכה להיות איטית עם לעיסה ממושכת המסייעת בקצב העיכול.
יש לאכול באווירה שקטה , תוך כדי שיחה נעימה – מדיטציה אוכל.
רצוי לאכול כאשר אין דברים נוספים התופסים את תשומת הלב שלנו, כך שנוכל לתת לאוכל את הכבוד הראוי לו ולבדוק על עצמנו מתי אנו מגיעים לרמת שובע.
3.מתי אוכלים
• חשיבות ארוחת הבוקר
ארוחת הבוקר שומרת על כוחותינו במהלך כל היום. ארוחת בוקר משפרת את מצב הרוח, הערנות, הריכוז והזיכרון וגורמת לאנשים להיות רגועים, מאושרים וחברותיים יותר. כמו כן ארוחת בוקר עוזרת להפחתה במשקל, איזון רמות סוכר והורדת רמת כולסטרול בדם. (יש לשמור על GI נמוך).
מכל אלה אנו יכולים ללמוד כי אם נוותר על ארוחת הבוקר נרגיש עייפים, חסרי אנרגיה ואפילו נגיע לכדי התייבשות.
• לאכול ארוחת ערב מוקדמת
• להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות במהלך היום- נשנושים.
4. השפעות על התנהגות
תזונה טבעית עשירה במינרלים וויטמינים , חומצות שומן חיוניות – מפחיתה התנהגות אלימה, כעס וחרדה.
תזונה עשירה – אגוזים, טונה, סרדינים.
תזונה במאה ה- 21
בעבר נהנו אבותינו ממזון שהיה בעיקרו פשוט, טבעי, טרי ולא מעובד.
בבסיס המזון עמדו דגנים, קטניות, ירקות ופירות. הבשר נאכל בכמויות קטנות והייה בעקרו בשר צייד, ופירות האדמה נוצלו בהכנת דברי מאפה ביתיים, ריבות ביתיות, ממתקים, יוגורט וגבינות ביתיות.
גם האדם הקדמון תזונתו הייתה מאוד מאוזנת למרות שעיקרה הייה בשר. מבחינת אבות המזון ויטמינים ומינרלים תזונתו הייתה מאוד בריאה. לצורך ההשוואה הוא צרך פי שניים יותר סידן, אומגה 3, סיבים תזונתיים פי 5 – 10 והרבה יותר כולסטרול ביחס לתזונה שלנו כיום.
התפתחות המיכון התעשייתי העלתה על נס את המזון המעובד, משומר, קפוא ומזוקק.
כמו כן הבשר תפס מקום עיקרי בתזונת חברות השפע. את מקום רכיבי התזונה המאוזנים תפסו הרכיבים המזוקקים והמלוטשים-קמח לבן, סוכר לבן, אורז מלוטש, שמן לבישול זך וכדומה.
במקביל להתפתחות התעשייה התפתחו תהליכים חמורים בבריאות הציבור והופיעו מחלות חדשות כגון מחלות לב, סרטנים שונים, סכרת, השמנה וכד'.
יחד עם המחלות הופיעו גם בעיות אקולוגיות קשות.
כיום האדם הממוצע נעדר רגש וידע בכל הקשור למזונו. רובנו לא מקדישים מחשבה להזנת הגוף, אלא אוכלים מתוך כוונה לא להיות רעבים.
מי שאל את עצמו לאחרונה את השאלות הבאות:
1. מה סוג המזון המתאים לי?
2. כמה מזון נחוץ לי?
3. מה כדאי לי לאכול עכשיו?
4. האם אני באמת רוצה לאכול עכשיו?
5. האם אני אוהב את המנה שלפניי?
לאוכל שאנו אוכלים יש השפעה על מצבנו הנפשי והגופני, קובע את דפוסי התנהגותנו, מחשבתנו והרגשתנו.
מהם הגורמים המשפיעים על תזונתנו?
כיום אנו נאלצים להתאמץ על מנת להיות בריאים ← המזון הטבעי הולך ונעלם. במקומו מוצפים מדפינו במזון משומר, קפוא, מלאכותי וחסר חיים.
אנחנו מופגזים במוצרים חדשים שאינם תורמים לבריאותנו ובהרבה מקרים גורמים לנזקים מצטברים.
הרפואה המודרנית עומדת חסרת אונים לנוכח המחלות הנוניות החדשות המאפיינות את המאה ה- 20 בלבד ולא היו מוכרות לפניכן – מחלות הלב, סרטן, יתר לחץ דם, אולקוס, דלקת פרקים, סוכרת, חוסר פוריות ובעיות נפשיות רבות.
המאבק על מה יונח על צלחתנו מתנהל בין שלושה ענקים:
מגדלי המזון ויצרני המזון
משווקי מזון ורשתות שיווק
מיליוני צרכנים מבולבלים
מגדלי המזון - מסרבים לגדלו ללא ריסוסים וזיבולים כימיים.פירות וירקות הופכים לשימורים ומוקפאים-גדושים בסוכר, חומרי שימור, טעם וצבע ונטולי ערך תזונתי. גרגירי דגן מלא (אורז ,חיטה) עוברים תהליך ליטוש המשאיר אותם עתירי עמילן ונטולי ויטמינים ומינרלים, ואף אחד לא מספר לנו שהם מעודדים מחלות קיבה ומעיים, עודף משקל, עצירות ושאר מחלות נוניות.
מכינים עבורנו ממתקים, שוקולד, לפתנים, תרכיזים, משקאות מתה, קולה, קפה ואף אחד אינו מספר לנו על הרעלים המצטברים, הסוכר הלבן וחומרי שימור וצבע.
רשתות השיווק - מעוניינות בפרי וירק בגידולים מואצים הנקטפים טרם הבשלתם ו"מבשילים" על המדף← ערכם התזונתי נחות.
בשר ומוצריו, עוף, ביצים ואף דגים מכילים כימיקלים, הורמונים מלאכותיים, חומצות או רעלים.
הכל כדי להשביע את עינינו ולא בהכרח לתרום לבריאותנו.
כשמזון זה הוא המזון העיקרי מחמירה יכולתנו לתפקד ומערכת העצבים היא החשופה והרגישה ביותר לליקויי תזונה.
כיום לא מעט מוסדות מחקר בסנאט האמריקאי ממליצים על הקטנה למינימום בצריכת סוכר לבן, קמח לבן, בשר, מזון משומר, מעובד, מרוסס או קפוא תוך דגש על אכילה של דגן מלא, ירקות טריים, פירות , אגוזים וקטניות.
נפש בריאה בגוף בריא- זה לא רק משפט יפה - זה המפתח לחיים שמחים ומאושרים, ובעיקר בריאים. |
|
